עמוס שפירא (73) נשוי ואב לשלושה, מנהל ויזם עסקי וחברתי. כיהן, בין היתר, כמנכ״ל ארגונים מובילים במגזרים העסקי והציבורי כגון: מנכ״ל החברות חוגלה, סלקום ואל-על וכנשיא אוניברסיטת חיפה. לאחרונה פרסם את ספרו ״הראש, הסוליות והנשמה״ שעוסק בניהול וייסד את ערוץ היו-טיוב ״ניהול-לא לגאונים בלבד״ העוסק בסוגיות ניהול מעשיות.
עמוס מתמודד בימים אלו לראשות העיר תל אביב-יפו.
״נולדתי כחמישים מטר מאיפה ששוכנת היום התחנה המרכזית החדשה בשכונת נווה שאנן. לימים המשפחה עברה לדרום סלמה, כיום שכונת פלורנטין ולאחר מכן לשכונת שינקין, בלפור״ מספר שפירא.
״סבי כיהן כרב בשכונת נווה שאנן. ליבי נחמץ לראות מה קרה לשכונה הזאת ולפער שנפער בין שכונות דרום העיר ליתר השכונות בעיר. סבי וסבתי מצד אימי, ילידי סלוניקי יוון, גרו בשכונת פלורנטין, בה נשמתי את ריחות הבורקס והביצים החומות.
ילדי ונכדי גדלים בשכונות הצפוניות של העיר ואני גר עם רעייתי במרכז העיר, הסובל בימים אלו מחפירות לאורכו ולרוחבו״.
״אמי היתה מורה במקצועה ולימדה תלמידים שהתקשו בלימודים עד לגיל 93. אני הייתי ילד שהתקשה להסתגל בקלות למסגרת של בית הספר. היום אני מאמין יותר מכל שאין ילד שלא מגיעה לו הזכות להצטיין ולמצות את יכולותיו.
בצבא הייתי מדריך / מורה למכונאות מטוסים בבית הספר הטכני של חיל האוויר. את חלק מהחניכים שלי פגשתי שנים מאוחר יותר כשהייתי מנכ״ל אל על.
את התואר הראשון עשיתי בכלכלה ואת התואר שני, בטכניון, בניהול תעשייתי, זאת במקביל לעבודתי כאיש מכירות ומנהל מכירות בחברת חוגלה.
הייתי מגדיר את מקצועי העיקרי כמנהל ויזם בתחום העסקי והצבורי.
עמדתי בראש חוגלה, אל על וסלקום וכיהנתינגם כנשיא אוניברסיטת חיפה. זה היה מרגש לתרום לקידום ההוראה האקדמית והמחקר בישראל. אני מסיים בימים אלה את תפקידי כיו״ר אלו״ט בהתנדבות. אלו״ט היא העמותה הישראלית למען ילדים ובוגרים עם אוטיזם. באלו״ט אנחנו עוסקים בסיוע לילדים ולבוגרים ובני משפחותיהם, לצד חינוך החברה הישראלית לקבלת השונה והאחר.
עיר היא בעצם הבית המורחב של כולנו. האתגר הגדול שלנו הוא לתת לבית הזה יכולת להמשיך להתפתח ולהיות אנושי בלי להפוך להיות מנוכר, בלי לאבד את היותו הבית שלנו. להיות מסוגל להקשיב. מטרידה אותי מאוד תופעת חילופי האוכלוסיה בעיר עקב התייקרות הדיור. אם נמשיך כך, תל אביב תהפוך להיות לעיר לעשירים בלבד ותאבד את הקסם המיוחד השמור לה.העיר זקוקה לחזק את מה שראוי וטוב בה ולשנות את הדרוש שינוי, זאת בשיתוף ותוך הקשבה לתושבים״.
